קבלה על שמואל א 2:17: זוהר ופרשנות מיסטית

ספר הזהר

ר' חייא פתח ואמר, ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבן את הנשים הצבאות פתח אהל מועד. וכי ס"ד, דכהני יי', דיעבדון עבידתא דא, והא מקדמת דנא אתמר, ופרישת אורייתא ההוא חובא דלהון, דכתיב כי נאצו האנשים את מנחת יי'. וכתיב ומשפט הכהנים מאת העם כל איש זובח זבח וגו', וכתיב גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזובח תנה לצלות לכהן וגו'. וכתיב ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה. ועל דא ותהי חטאת הנערים גדולה מאד וגו'. וכל דא לא הוו נטלין, אלא מאינון חולקין, דהוו להו לכהני למיכל מניה, ועל דהוה קליל קרבנא בעינייהו אתענשו, והכא אמר את אשר ישכבון את הנשים הצובאות.
שאל רבBookmarkShareCopy